<h1>שבלי הלקט דין בשר בחלב סימן כ"ט</h1>
<h2>דף צז:</h2>
וגם עץ הפרור של בשר, שנתנו בקדרה של חלב אם אין בה בנותן טעם ואית ליה קפילא ארמאה דיכול למיטעמיה סמכינן עליה, ואי לא, משערינן ליה בששים. אבל שמעתי מפי חכמי דורנו ששמעו מפי הר"ר יעקב זצ"ל, דהיכא שהגביה עץ הפרור מלא מן הקדרה, שנוכל לומר שמה שהגביה בעץ הפרור אינו יכול להתבטל עם מה שיצא בעץ הפרור בששים. ואחר ההגבהה החזיר הכל לקדרה, מה שהגביה בעץ הפרור עצמו הכל נעשה נבלה ואוסרת כל הקדרה אם אין בה שיעור ששים כשיעור מה שהגביה בעץ הפרור.
<h2>דף קח.</h2>
וגם עץ הפרור של בשר, שנתנו בקדרה של חלב אם אין בה בנותן טעם ואית ליה קפילא ארמאה דיכול למיטעמיה סמכינן עליה, ואי לא, משערינן ליה בששים. אבל שמעתי מפי חכמי דורנו ששמעו מפי הר"ר יעקב זצ"ל, דהיכא שהגביה עץ הפרור מלא מן הקדרה, שנוכל לומר שמה שהגביה בעץ הפרור אינו יכול להתבטל עם מה שיצא בעץ הפרור בששים. ואחר ההגבהה החזיר הכל לקדרה, מה שהגביה בעץ הפרור עצמו הכל נעשה נבלה ואוסרת כל הקדרה אם אין בה שיעור ששים כשיעור מה שהגביה בעץ הפרור.
<h2>דף קח:</h2>
וששאלתם, טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר, אם יש טעם באותה חתיכה, אותה חתיכה אסורה, ניער את הקדרה עד שלא בלעה, אם יש בנותן טעם לכל הקדרה אסור כל מה שבקדרה. ובברייתא קתני, עד שיתן טעם ברוטב מותר, דכיון שהרתיח נסחט האיסור מן החתיכה ונתערב בכל החתיכות דלית בכלהו בנותן טעם מותר, ואפילו חתיכה עצמה מותרת. ואמר רבי, נראין דברי חכמים בשניער וכסה מתחילה, דפשטו ניצוצות בכל הקדרה ואזל החלב בכלהו חתיכות, וכיון דלא הוי בנותן טעם בכולהו חתיכות אפילו חתיכה עצמה מותרת. דהא לא בלעה בחתיכה לחודה כלל, והוי מין בשאינו מינו ובטל. מכלל דרבנן סברי אפילו לא ניער. ומסקנא, אי אמרת בשלמא מין במינו לא בטל לדברי הכל ובאיפשר לסוחטו פליגי, ובחתיכה נמי פליגי, היינו דקאמר רבי נראין דברי ר' יהודה בשלא ניער דבלעה ופלטה ואוסרת כל החתיכות דהוי מין במינו ולא בטל, ודברי חכמים בשניער מתחילה ועד סוף, ובלעו חלב כלהו חתיכות כהדדי והוי מין בשאינו מינו ובטל, מכלל דרבנן סברי אפילו לא ניער לכתחילה הויין כל החתיכות מותרות, דאיפשר לסוחטן ביותר מותר, והוי מין בשאינו מינו ובטל. אלא אי אמרת איפשר לסוחטו דברי הכל אסור, וחתיכה עצמה לדברי הכל אסורה ובשאר החתיכות פליגי. א"כ הכי מיבעי ליה למימר, נראין דברי ר' יהודה בהא כשלא ניער בתחילה, דהויין כל החתיכות אסורות, דאיפשר לסוחטו אסור, והוי מין במינו ולא בטל [ואין] נראין דברי ר' יהודה בהא בניער מתחילה ועד סוף דכיון דלא בלעו הוי מין בשאינו מינו דבטל והויין כל החתיכות מותרות בניער מתחלה [ועד] סוף. [דאי כרבנן ס"ל בהא], דא"כ אמאי חתיכה אסורה, הא לא בלעה כלל, וכי תימא משום דקסברי רבנן, אימר לא ניער ואיפשר לסוחטו אסור והלכך חתיכה אסורה ושאר החתיכות מותרות, משום דמין במינו בטל, והא רבי לא סבירא ליה אימר לא ניער יפה, ומאי טעמא קאמר רבי נראין דברי חכמים בהא, והלכתא כדאמר ר' יהודה, ואין נראין מיבעי ליה.
